מה הקטע של המאורה?

זו דירה מדהימה, אני גר עם שותף שקוראים לו ארתורו, הוא בקומה למעלה ואני בקומה למטה שהיא תכלס מרתף. זה חלל מדהים. הקירות יחסית מתפוררים אז אני כנראה אמות פה בחורף, אבל עד אז סבבה.

אז מה אתה עושה כשאתה לא על במת הסלאם?

בתכלס רוב הזמן אני מתעסק במוזיקה. אני לומד באקדמיה במסלול יצירה רב תחומית, זה נשמע כאילו אנחנו עושים שם קולאז'ים וקרמיקה, אבל "רב תחומי" פשוט  אומר שמתעסקים לא רק במוזיקה קלאסית.

אני מאוד אוהב לכתוב, ויש את הליין "משוררים שיכורים" שאני מארגן, חגגנו יומלדת שנתיים לפני חודש,אבל יכול להיות שזה בעצם היה שנה וחצי, אין לנו רישום מסודר של זה בשום מקום. הליין הזה ממש כיפי. זו הפעם בחודש שלי שאני באמת נהנה משירה.

מאיזה יוצר, יוצרת או יצירה קיבלת השראה?

וואו, זה ממש קשה.. לבחור אחד?

כן, אתה יודע, זה לא אומר שזו ההשראה היחידה שלך. פשוט תבחר אחד שמתאים לך היום.

טוב, אז שניים. את יכולה לבחור. יש את הסרט Rabbits של דיויוד לינץ', זה מעיין ריטייק גרוטסקי על סיטקום אמריקאי. לכל הדמויות יש ראש של ארנב, סאונדטראק שלא היה מבייש סרט אימה קוריאני וכל הדיאלוגים חתוכים למשפטים שהודבקו בסדר חדש שלא יוצר קו קוהרנטי, כולל laugh track שמגיע במקומות לא צפויים.

הדבר השני הוא "היסטוריה מקוצרת באופן רדיקלי של החיים הפוסט תעשייתים". זה הקטע הראשון בספר "ראיונות קצרים עם גברים נתעבים" של דייויד פוסטר וואלאס, שזה ספר מדהים ממש.

זו פסקה ממש קצרה, והיא מהווה בעיניי מופת ספרותי של איך אפשר להכניס ממש הרבה תוכן בממש מעט מילים. זו גם דוגמה יפה לכמה תוכן אפשר להוסיף לקטע באמצעות הכותרת.

איזה יוצר או יצירה את לא אוהב?

הדבר שהכי מעצבן אותי בשירה זה חריזה לא מוצלחת, וזה מאוד נפוץ לצערי בסצנת הפואטרי סלאם.

הרבה משוררים מחליטים שהם חורזים לאורך כל הקטע בעוד שחלק מהחרוזים הם חרוזים נחותים, חריזה שנגזרת מצורת הריבוי או מהפועל ו/או משתמשת רק בתנועה האחרונה ללא העיצור שלפניה, כמו נגיד "באות" ו"נותנות". אם ביאליק לדוגמה משתמש בחרוז נחות, הוא רוצה לומר לך משהו בעצם השימוש בחרוז כזה.

זה מעצבן כי חריזה זה אלמנט שמשתמשים בו אלפי שנים בשירה, או לפחות מאות שנים אם נלך רק עד שירת ימי הביניים בעברית. אין בעיה לא להשתמש בחריזה, אבל אם משתמשים בה אז צריך להתייחס לזה באיזשהו כבוד. גם אם אתה מתנגד לדבר וסותר אותו אתה צריך להראות שאתה מבין אותו.

איזה ספר קראת לאחרונה?

קראתי עכשיו שוב את "סיפורים" של קפקא. כשהייתי בן 16 קראתי אותו בתור ספר רנדומלי שלקחתי מהספריה של ההורים שלי, ושנים אחרי זה קניתי אותו בחנות בתרגום חדש, וזה היה ממש גרוע. המתרגם הוריד את כל המשלב של הכל. לאחרונה מצאתי את הספר שוב בתרגום ישן, אז קראתי אותו שוב והיה מדהים. זה מאוד מחובר לחוויה שלי בתיכון.

קורה הרבה פעמים שאתה חוזר על ספר שכבר קראת?

ספרים שאני ממש אוהב נוטים להיות קצת קריפטיים, אז הם טובים גם בפעם השנייה כי מקבלים מידע חדש גם בקריאות נוספות.

מהי המילה האהובה עליך ולמה?

נראה לי שיש כזו. תני לי לחשוב… אפשר גם באנגלית? אז יש את discombobulated שבגדול זה "מבולבל". איכשהו למרות שזו לא אונומטופיאה, שהרי לבלבול אין סאונד מובהק, זה עדיין מעביר ממש טוב בצליל את מה שזה.

וגם, אין את זה בלי ה-dis, אין מילה כזו combobulate. זה מופיע רק ככה.

איזו מילה מעצבנת אותך?

אין מילה שאני לא אוהב. יש הקשרים פופולאריים ספציפיים למילים שמפריעים לי, כמו למשל "הגנה" או "בטחון" כשבתכלס מדברים על התקפה ומלחמה. שר ה"בטחון", צבא "ההגנה" וכו'.

עצה למשורר מתחיל:

תנסה לא לנצח. תחליט שאתה לא מנצח ואפילו לא עולה סיבוב, ואז תבין מה הכי בא לך לכתוב.

תביא את מה שהכי ייחודי לך.

העבר את השרביט למרואיין הבא:

מור גלפרין.

רגע!!!

מה?

המצאתי פועל שאני מאוד גאה בו. תכניסי את זה לראיון איפשהו.

סבבה, איזה פועל?

לקסקב – זה עברות וקיצור של קונטרול סי קונטרול וי.

נגיד "אין בעיה אחי, פשוט תקסקב את זה ותשלח לי".

מצוין, קיסקבתי את זה. יאללה, פנק אותנו בהייקו:

חמש הברות,

שבע הברות, נכון?

חמש הברות.

24.7.2017