אני מבינה שהאיי-רובוט מאוד מהותי במשק הבית שלכם.
מאוד, אם עדיין הייתי כותב הייתי כותב עליו שיר אהבה.

אז זהו? זנחת לנצח את העט והדף? אין לבאבי סיכוי לזכות בשיר?
אני רוצה לחזור לכתוב אבל נשאבתי יותר מדי אל תוך העבודה, וכשאני לא עובד אני שוחה או עושה יוגה ומדיטציה, בקיצור נשאבתי למקומות אחרים. כשהפסקתי אמרתי לעצמי שאני רוצה למצוא למצוא פורמט חדש לכתוב בו, אבל בעצם אני מספר את זה לעצמי כבר שלוש שנים… באיזשהו שלב בן-אדם צריך להודות שהוא הפסיק לכתוב פשוט.

אז מה אתה עושה בחיים?
אני מנהל קשרי לקוחות – שונא את התואר הזה – בחברה שפיתחה ומייצרת מכשיר לבדיקת סרטן צוואר הרחם וציוד לתיעוד תקיפה מינית. כשנפגעי או נפגעות תקיפה מינית מגיעים למיון צריך לעשות בדיקות, שבחוץ לארץ נעשות על ידי מישהי מקצועית שהוכשרה במיוחד, אחות לתיעוד תקיפה מינית. האחיות האלו צריכות מכשור מיוחד עבור הבדיקה הזו ואנחנו מספקים אותו. בארץ זה קיים רק בחמישה בתי חולים.
אני הרבה בחו"ל בגלל העבודה, כי שם נמצאים הלקוחות.
מעבר לעבודה יש לי ולניבה את ערוץ היו-טיוב "השיחה", שנועד לצוותי חינוך והורים שצריכים או רוצים לדבר עם הילדים שלהם על מין מיניות ומגדר, הכי בקצרה – עושים סרטונים על פות. אנחנו ממש באמצע עבודה על סרטון חדש.

מאיזה יוצר, יוצרת או יצירה קיבלת השראה?
התחלתי לכתוב בגלל פדרו גראס והקטע שלו "ירושלים", ראיתי את זה ואמרתי "זה מגניב אני רוצה לעשות את זה גם". באותו הלילה כתבתי את הקטע הראשון שלי ("דביל של בדיל"). מוסיקה מכל מיני סוגים עושה לי השראה. הדבר האחרון שהרטיט אותי היה השיר של נטע ברזילי. אגדי. לייסי גרין הייתה ההשראה שלנו ליצור את "השיחה", היא עושה סרטונים של הסברה על מיניות לנוער בארצות הברית.

איזה יוצר, יוצרת או יצירה אתה לא אוהב?
שונא רומנים של מתבגרים. לא סבלתי את זה בתור מתבגר ואני לא סובל את זה היום. הם פשוט כתובים בצורה שטחית, יש יותר לחיים מאשר "מי נישק את מי".

איזה ספר קראת לאחרונה?
"שוגון", זה ממש פגע לי בתפקוד.

קראת אותו עד הסוף?
כן.

זה איזה מיליון עמודים לא?
אלף מאה חמישים.

וואו. ספר קצת על מה זה.
זה על יפן ברגע בו היא פוגשת את המערב לראשונה במאה ה-16. לסופר קוראים ג'יימס קלאוול, הוא היה חייל בריטי שנשלח ליפן ומצא את עצמו במחנה שבויים יפני ושם הוא התחיל להתעניין במפגש של יפן עם המערב.

אז הוא כתב אלף עמודים על השובים שלו? נשמע כמו תסמונת סטוקהולם רצינית.
יש מצב, אבל זה סיפור עלילתי מטורף, זה לוקח את "משחקי הכס" בכלל בלי להתבלבל. אני ממליץ בחום,
אי אפשר להוריד את הספר הזה מהידיים.
מהי המילה האהובה עליך ולמה?
באנגלית זו המילה ergo, שהפירוש שלה הוא "לפיכך", המשמעות לא מעניינת אבל תמיד אהבתי את הצליל שלה. בעברית אין לי מילה אהובה, עברית אף פעם לא באמת הרגישה כמו השפה שלי. לקח לי המון שנים להיות מסוגל להחמיא בעברית או להביע בה רגשות. גדלתי עם אבא שלא מדבר עברית ואמא שמדברת גם וגם, למדתי בבית ספר אנגלוסקסי וגרנו שכונה של תימנים, אז בעצם גדלתי במחשבה שהאשכנזים הם מיעוט מדוכא. אני לא מרגיש בבית לא בעברית ולא באנגלית. אבל זה הסתדר עם השנים, התרגלתי לעברית.

איזו מילה מעצבנת אותך?
"לפיכך", המצלול שלה מעצבן.

רגע, זו אותה מילה שנתת בשאלה הקודמת, רק בעברית!
כן, לגמרי. מה לעשות, יש בה הרבה יותר מדי עיצורים שנשמעים כמו ליחה.

תן לנו עצה למשורר מתחיל:
זאת עצה שהיא בעצם בקשה. תראו קטעים לא רק בעברית, אלא מהעולם כולו. תתחילו ליצור קטעי ספוקן וורד בסגנונות חדשים שלא נשמע כמותם בארץ. בואו נרחיב את גבולות הז'אנר.

העבר את השרביט למרואיין הבא:
שושנה שרה

פנק אותנו בהייקו:
אוכל פורנו זה
קינואה חמה צריך
פסיכולוג או כף

צילום: רגב עמרני

(14.5.18)