מה את עושה כשאת לא על במת הסלאם?

אוטוטו סוגרת פרוייקט די מטורף שהעסיק אותי בשנתיים האחרונות – סרט אנימציה עליו עבדתי עם אופיר לוי. חוץ מזה, עובדת כקופירייטרית, ושואלת שאלות קיומיות.

נראה שיש הרבה עושי סרטים בסצינת הספוקן וורד – אנימטורים, תסריטאים… שמת לב? זה לא מוזר?

לעשות סרט זה פרויקט שלם והפקה, זה תהליך מאוד ארוך ומורכב ויקר. יש משהו בסלאם שעובד טוב לאנשים שיש להם דחף להגיד משהו, זה מתאפשר באופן יותר מיידי ובלתי אמצעי. כותבים לבד, לא צריך צוות, לא צריך תקציבים.

מאיזה יוצר, יוצרת או יצירה קיבלת השראה?

פרנק זאפה. אני שומעת אותו מגיל צעיר, אפשר להגיד שלמדתי אנגלית דרך השירים שלו, ובכל השנים האלה אני עדיין מגלה דברים חדשים. המוזיקה שלו רב שכבתית, גם במנגינה, גם במילים, במסרים, בסיפורים שמאחוריהן.

אני אוהבת את החירות המחשבתית לעשות דברים שהקדימו את זמנם, את השיתופי פעולה שיזם עם מוזיקאים גאונים בתחומם, את השימוש הפוליטי במוזיקה בלי לוותר על החקר הצורני של המדיום– ללגלג על מה שראוי ללגלוג בחוליי החברה האמריקנית ולא לקחת את המין האנושי כמובן מאליו. כשאני שומעת את המוזיקה שלו אני נזכרת בעוצמה ובאפשרויות שיש לאומנות כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר, וזה בהחלט מעורר השראה.

איזה יוצר, יוצרת או יצירה את לא אוהבת?

פעם הייתי סדרנית בפסטיבל ירושלים, ועבדתי בזמן הקרנה של סרט בכורה של במאי ישראלי. במשך כל הסרט ישבתי מאחוריו והוא כל הזמן אמר לי "המזגן לא קר מספיק!" "צריך להגביר את הווליום" "חייבים להנמיך את הווליום", "עוד חצי דציבל, פחות מעלה אחת". זה העציב אותי, הרגשתי שהוא יודע שהסרט לא טוב, ולכן הוא חרד לפרטים האלה שבכלל לא קשורים ליצירה עצמה. ואכן, החרדה הזאת הייתה ניכרת גם בתוך היצירה שלו. אני לא אוהבת יצירות שרואים עליהן את חרדת האגו הזאת, יוצרים שחותרים בשביל להגיד ולא כי יש להם מה להגיד.

איזה ספר קראת לאחרונה?

האדם מחפש משמעות של ויקטור פרנקל

ברצינות?

נשבעת. קראתי אותו ממש לאט כי רציתי שהוא לא יגמר לי. קראתי בהרגשה שכבר קראתי אותו מתישהו, הוא הצליח לנסח דברים שלא היו מנוסחים לי, היה נעים לקרוא את זה, אפילו שמתוארות סיטואציות מאוד קשות של השואה.

מהי המילה האהובה עליך ולמה?

לאחרונה זו המילה פרקדן. כי היא קופצת מצחיק על הלשון, וגם כי אני אוהבת לנוח ולשכב ולא לעשות כלום.

איזו מילה מעצבנת אותך?

"חורה" , כשאנשים אומרים "זה חורה לי". זו מילה דוחה בעיניי. היא נשמעת לי נורא אגרסיבית. היא כנראה משיגה את המטרה שלה אבל היא פשוט לא נעימה.

עצה לאנשל"ט מתחיל:

זה ממש כיף לצחצח את החניכיים כשאתה מסטול.

את מי בא לך שנראיין בשבוע הבא?

את הדס מושל.

פנקי אותנו בהייקו-

אחת יותר מדי

אחת פחות מדי

עכשיו בסדר

1.8.17