תגידי, למה יש לך שני שמות משפחה?

זה אבא ואמא, הם חיו יחד אבל לא התחתנו, ולא ראו היגיון בלבחור רק שם אחד ולוותר על השני. זה גם יותר שוויוני ככה. אז רק אני ואחותי "פוגל-לוין".

הרבה אנשים שואלים אותי, תוהים אם אני נשואה… אז לא.

מה את עושה כשאת לא על במת הסלאם?

את רוצה את כל הרשימה?

ברור.

אוקיי, סטודנטית במשרה מלאה למשפטים ועבודה סוציאלית, זה לא דו חוגי, זה תואר כפול, אז זה פי שתיים ממה שאני אמורה ללמוד לתואר.

אני מתנדבת במרכז לקהילה האפריקאית בירושלים, עובדת שם עם פליטים ומבקשי מקלט,

וגם נמצאת בפרויקט שנועד לסייע לחפים מפשע שנמצאים בכלא. זו קליניקה משפטית ויש את עורך הדין של הקליניקה, שהולך ומנסה להבין אם יש להם קייס או לא, ואז מנסים לעזור להם.

איזה פחד! חפים מפשע בכלא זו תופעה נפוצה בישראל לדעתך?

להערכתי הלא מקצועית – יש יותר ממה שחושבים. מפתה לחשוב שכל מי שיושב בכלא הוא אשם, אבל לכל מי שמכיר את המערכת זה ברור שיש חפים מפשע בכלא.

למען האמת הלכתי ללמוד משפטים בעקבות סרט שנקרא "בשם האב", הוא מדבר על המצב באירלנד ועל המחתרות, ויש שם גם פעיל מחתרת שנכנס לכלא על לא עוול בכפו,  אבל זה לא ממש עוזר לו שהוא חף מפשע, רק אחרי 15 שנה איזו עורכת דין מצליחה לשחרר אותו. זה מבוסס על סיפור אמיתי. לפני שראיתי את זה היו לי מחשבות על לימודי משפטים אבל היה לי גם ממש אנטי לתחום.

אני מדריכה את אחת הקבוצות הירושלמיות של הספוקנוער, והתחלתי קורס של הנחיית קבוצות במצבי סכסוך.

בזמן שנשאר אני עושה יוגה.

מאיזה יוצר, יוצרת או יצירה קיבלת השראה?

ילדים הם מקור בלתי נדלה להשראה עבורי, עבדתי הרבה עם ילדים, אבל אם צריך לבחור יוצר או יוצרת, אז אני מאוד אוהבת שמשתמשים ביצירה כדי להעביר מסר, גם אם הוא יחסית סמוי.

לאחרונה קראתי את "too much happiness" של אליס מונרו, שהיא סופרת שאני מאוד אוהבת. אני מאוד מעריכה אותה על זה שהיא תמיד כותבת מנקודת מבט נשית והגיבורות הראשיות הן תמיד נשים. אני בטוחה שזה מתוך כוונה להעביר מסר, ומצד שני זה לא מרגיש מאולץ או רק "כי צריך" עוד גיבורות נשים בספרות.

איזה יוצר, יוצרת או יצירה את לא אוהבת?

מאוד קשה לי עם סרטים בקולנוע באופן כללי, אני חושבת שהם מייאשים, ואולי לא פופולרי לומר את זה, אבל קשה לי עם טרנטינו. אני מרגישה שהוא ממש משתמש באלימות לשם האלימות, כולם אומרים לי שיש שם מעבר לזה אבל אני לא מצליחה להבין את המסר מאחורי האלימות. מרגישה שסתם נתנו לי בוקס בלב ולא קיבלתי שום דבר מעבר לבוקס.

איזה ספר קראת לאחרונה?

ממש עכשיו מסיימת את "כשהדברים מתפרקים" של פמה צ'ודרון, הספר שלה מדבר על איך להתמודד עם מצבים בהם אנחנו מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. זה לא ספר עזרה עצמית, אין בו פרקטיקה שממש אומרת מה לעשות, אבל הוא הפיל לי אסימונים למקומות הנכונים.

מהי המילה האהובה עליך ולמה?

אני אוהבת את המילה "שמש", קצת בגלל שבדיוק התחיל החורף, אבל גם כי זו מילה ממש פשוטה והכרחית. יש בה משהו שגורם לאנשים לחייך. המילה עצמה עושה את האפקט שהשמש עושה. וזה גם פלינדרום.

אכן, המון סיבות טובות לאהוב מילה. איזו מילה מעצבנת אותך?

הכרעה.

קצת מצחיק בשביל עורכת דין לעתיד, לא?

בדיוק בגלל זה! צריך כל הזמן לבחור צד, והרבה פעמים יש יותר מאמת אחת. גם כל השילוב הזה של ה-כ' וה-ר', לא כיף להגיד את זה, וזה גם קצת נשמע כמו חרא.

מה שנכון נכון. תני עצה למשורר מתחיל:

לא לפחד מחוסר ביטחון. כולם תמיד מדברים על כמה חשוב להיות בטוח בעצמך על הבמה, ובטוח ביצירה שלך, אבל להשאיר מקום קטן של חוסר ביטחון מאפשר לדברים נוספים לקרות על הבמה.

ההופעות הכי טובות שלי היו כשלא ידעתי הכל מראש.

כשהייתי בטוחה בהכל וידעתי בדיוק מה הולך לקרות – לא הפתעתי את עצמי, ולא הפתעתי את הקהל.

העברי את השרביט למרואיין הבא:

יונתן בלומנפלד.

פנקי אותנו בהייקו:

זהו סתיו חיי

העלים נושרים מעל

אני פורחת

14.11.17

צילום: זיו עמר