מה את עושה כשאת לא על במת הסלאם?
אני מנחה בבינ"ה, שזה ארגון שעובד על קידום הזהות היהודית והתרבותית בארץ. וואו, יצא תיאור קצת פלצני. אני מעבירה סדנאות וסיורים לכל מיני סוגים של קבוצות, שעוסקים בעיקר במציאות חברתית וצדק חברתי בשילוב עם תכנים של יהדות ופילוסופיה. זה מדהים שכל פעם שאני מתארת את בינ"ה אני עושה את זה אחרת, ובכל זאת תמיד מרגישה שעשיתי איזה עוול בתיאור.
חוץ מזה אני מנחה קבוצת ספוקנוער, וגם מנחה בעין פרת.
וחוץ מזה – קיקבוקס! זה הרבה יותר חשוב מכל מה שאמרתי עד עכשיו.

מאיזה יוצר, יוצרת או יצירה קיבלת השראה?
אני חושבת ש-ט. כרמי, תמיד הוא ה-דבר. הוא הגיע אליי בתקופה מסוימת בחיים שהייתה… מזמינה שירה, אפשר לומר. דרכו הכרתי שירה אחרת. הכתיבה שלו הפתיעה אותי במובן הזה שאם שירה נראית ככה, אז היא לא רק מה שראיתי בתיכון, והיא מעט מילים והרבה נגיעה, והיא לא בהכרח מרובעת, ואולי אני יכולה לעשות את זה גם.
אגב, מוזר לספר על משורר שאני אוהבת בלי לצטט שום דבר שלו, לא?

את מוזמנת.
אז הנה:
כל חַיי אני מניח מלכודות בצִדי הדרכים,
בחדרי בֵּיתי, בארצות רחוקות – שלעולם לא אֶראן.
לעִתים אני שומע את זעקות הכאב של חברַי,
של אשתי וּבְני, של אויבים קרובים וידידים רחוקים –
שלעולם לא אכירם.
אִלו יָדעו כי רק את צִלי שלי אני צד,
אולי לא היו נוטרים לי איבה, ואולי לא היו צועקים

איזה יוצר, יוצרת או יצירה את לא אוהבת?
יש משורר שבעבר מאד אהבתי שירים שלו, אבל לפני חצי שנה הוספתי אותו כחבר פייסבוק והבן אדם מעלה סטטוסים נוראיים. הוא מצטייר כאדם עצבני, איש נרגן שמתעורר כל בוקר, קורא חדשות ומחפש את הרע, רק כדי להגיב על זה בכעס. ומאז קשה לי לאהוב את השירים שלו שוב. אני באמת מנסה שתהיה הפרדה בין השירים לאדם אבל לפעמים זה לא עובד. ברגע שמכירים מישהו וקשה איתו או עם העמדות שלו, היצירה שלו מושפעת בעיניי. לפעמים גם קורה ההפך, וזה נחמד.

איזה ספר קראת לאחרונה?
בדיוק עכשיו את התחלתי את "חוף הים של ירושלים" של עידו גפן. חוץ ממנו יש גם שלושה ספרים של עגנון ליד המיטה ואת "מוסקבה פטושקי", כולם עם סימונים בקצה הדף ומירקורים. אני קוראת ספרים במקביל. הם לא יזוזו מהשידה עד שאסיים.

מהי המילה האהובה עליך ולמה?
דיוק.

איזו מילה מעצבנת אותך?
גויאבה. לעולם לא אוכל אותה, רק בגלל המילה, זה גורם לי לחלחלה. מישהו התנכל לפרי הזה כשהוא קרא לו ככה.

עצה למשורר מתחיל?
אפשר לתת עצה למשורר ממשיך?

לכי על זה.
צריך להיות שלב שבו הבנת שסיימת את היצירה. מתישהו, אפילו אם זה 10 שנים אחרי, אתה מחליט שזהו, זה גמור. זה לא יכול להישאר אמורפי לכל החיים. אם קראת דברים של עצמך מלפני שנים זה בסדר להרגיש שאתה כבר לא אותו בן אדם. לא חייבים לשנות את הטקטס כי אתה השתנית.

העברי את השרביט למרואיין הבא:
יואב טלמור

פנקי אותנו בהייקו:

חבל לכתוב שיר
אם אתה לא יודע
מה לומר בקול

22.8.17